המראה

L1 20/11/1999. כניסה לרתמה לאחר המראה. תאונות רבות קורות כתוצאה מכניסה מהירה לרתמה  מייד לאחר המראה. המקרים הגרועים ביותר הם אלה שבהם הטייס מושך כל הדרך לתחתית הרתמה כדי לעזור לעצמו להתיישב. הטייס יכנס במקרה זה באופן לא מודע להזדקרות (מלאה, התאוששות), או אם הוא משתמש ביד אחת בלבד כדי להתיישב בתוך הרתמה, יכנס המצנח לסחרור ( התאוששות). ראה תצלום: מיקום הרתמה בזמן אחיזת ברקסים.

כמו כן, מאוד לא מומלץ להרפות מהברקסים כדי לאחוז בתחתית הרתמה, כי אם תקרה קריסה (אסימטרית, התאוששות) במצב זה, יהיה קשה לחזור ולהשטלת על המצנח.

דבר נוסף לא מומלץ, הוא לאחוז ביד אחת בשתי ידיות הברקס ובו זמנית להשתמש ביד החפשייה כדי לנסות להיכנס לרתמה. במצב זה אתה עלול לחטוף קריסה (אסימטרית, התאוששות) ולא להספיק להתאושש.
לא מומלץ גם להשתמש במוט ההאצה של מערכת ההאצה כבמדרגה כדי לדרוך עליו ולהכנס לרתמה.
הדרך הנכונה היא כדלקמן:
אם לא ניכנסת אוטומטית לריתמה מייד לאחר המראה, המתן מספר שניות עד אשר אתה רחוק מהצוק ואז הישען לאחור, הרם את הברכיים לכיוון החזה ותוך כדי כך דחוף את רצועות ה- V (אך אל תואחז בהן) בידיים, כאשר רצועות הברקס עדיין בידיך. נקודת הדחיפה ברצועות ה- V צריכה להיות בערך בגובה הברקסים, ואז דחוף את עצמך אל תוך הרתמה.
אחת הבעיות המעכבות כניסה קלה לריתמה, היא רצועות רגליים משוחררות מידי הגורמות להתרוממות הרתמה מעל לישבן בזמן המראה ומקשות על כניסה לישיבה נוחה בריתמה.

L3 - 06/06/2003. מחזור תרמיקות - תיזמון.  מחזור תרמאלי מתפתח בדרך כלל בקצבי זמן קבועים.
באמצעות איבחון ומדידת הפרשי הזמן בין המחזורים במשך 20 דקות ברציפות, ניתן ללמוד את קצב הופעת מחזור תרמאלי ולהמריא בדיוק בתחילת משב. מומלץ לתזמן גם את משך המשב הגבוה במחזור תרמאלי.

L2 – 07/01/1999. בגרות נפשית . אינך חייב להמריא. אם אתה לא מרגיש בנוח עם התנאים או בגלל העובדה שאתה באתר המראה לא מוכר לך, עזוב זאת ליום אחר באתר טוב יותר. שים לב להשפעות חברתיות , ולאלה הטסים כדי "להשוויץ". פעמים רבות שמעתי את המשפט "ובכן, אני הולך להמריא" ומיד לאחר מכן, הוא תקוע עם מצנח פרוש ורוח חזקה מכדי להמריא. וזה בהחלט נראה מגוחך.

L2 – 01/06/1990. אם ההפרש בין המשבים הוא מעל 10 קמ"ש, בתוך פחות מ- 3 שניות, אזי קרוב לוודאי שהאוויר מחותחת. אל תמריא.

L2 – 01/07/1991. הדבר הבא מתייחס להמראה מפסגה עם מורד מתון. על דרך העיקרון, ניתן להמריא אם הרוח הממוצעת היא 20 קמ"ש והמשבים הם עד 25 קמ"ש, אך לא אורכים למעלה מ- 5 שניות. במצב זה, עדיין אפשר להמריא עם מרווח בטיחות משביע רצון. וזאת כמובן, בהתייחס לנתוני מהירות החופה.

יש למדוד את מהירות האוויר באמצעות מד-רוח, בנקודה הקרובה ביותר לשפת הרכס באיזור נקי ממערבולות. הפנה את מד-הרוח לכיוון בו אתה מקבל את הקריאה הגבוהה ביותר. זכור שעצמת  הרוח פוחתת ככל שמתקרבים סמוך לקרקע. יש גם לזכור כי עצמת העילוי גבוהה יותר ומהירות האוויר האופקית קטנה יותר, ככל שאתה מתקדם  מהרכס.

L2 – 09/07/2000. העננים האפרוריים הולכים ומשחירים. תרמיקות ואזורי עילוי יהיו חזקים יותר. אל תמריא. השתדל לנחות אם אתה באוויר. במבט מסביב אתה עשוי לראות ממטרי גשם (מרחוק) בסביבה. ראה גם טיסה בגשם, נחיתה בסמוך/בתוך גשם.

L2 – 05/01/1990. לפני שאתה מושך ברצועות A כדי להניף, אמור לעצמך: "זהו ניסיון בלבד, אצא להמראה אך ורק אם הכול כשורה".

אל תחשוב: "זה הניסיון השני שלי שנכשל, לא אתן לאנשים ללעוג לי".

L2 – 08/01/1990. לאחר ההמראה, החופה צוללת קדימה כדי לאסוף מהירות (מאחר ולא רצת מספיק מהר). מייד לאחר מכן מטפסת החופה בזווית גבוהה. אם תוסף משיכת ברקסים בנקודה זו, תגרום להגברת אפקט המטולטלת, דבר העלול לגרום להזדקרות ( מלאה, התאוששות) בפסגת הטיפוס הפתאומי הזה. הדבר  עלול אף להחריף אם מייד לאחר ההמראה אתה אף פוגש בתרמיקה או בעילוי.

L2 – 11/01/1998. הסיבות הגרועות ביותר להמראה: 1) המתנתי יותר מדי. 2) אין לי טרמפ למטה אם לא אמריא. 3) קר לי, אני רעב. 4) הדרך לכאן ברגל הייתה ארוכה מאוד. 5) הולך ומחשיך. 6)בוא נמריא לפני שהגשם מגיע. 7) אאחר לארוחת ערב. 8) אראה כמו "חנון" אם לא אמריא  ( השפעות חברתיות ). 9) זהו היום האחרון בחופשה שלי.

L2 – 16/11/1999. ניתוק מהקרקע במהלך הנפה הפוכה. קיים סיכון לניתוק לא רצוני מהקרקע מייד כאשר החופה מתנפחת ומגיעה  מעל הראש בזמן הנפה הפוכה. התגובה הטבעית שלך תהייה להסתובב מהר ככל שניתן. תצלום: ניתוק מהקרקע במהלך הנפה הפוכה. למעשה, אם רגליך עוזבות את הקרקע במהלך סבסוב מהיר, אזי לא תהייה לך אפשרות לבטל את הנטייה הסיבובית, דבר שיגרום לפיתול רצועות ה- V בכיוון ההפוך ויגרום לך לאיבוד התמצאות. הדבר קרה לי, והתעקשתי למשוך דווקא בברקס הלא נכון, דבר שגרם לחופה לסבסב לכיוון הגבעה. כדי למנוע מצב זה מלכתחילה, אין להסתובב מייד ו/או להתעקש להניף בכל זאת באמצעות עזרה ממשהו. הדבר החשוב ביותר הוא להירגע ולצאת החוצה אל מחוץ לטווח הרכס, שם בחוץ באפשרותך להסתובב חזרה עם הפנים לכיוון טיסה.

L2 – 23/12/2003. בדיקת מצב חופה בתהליך המראה. לפני יציאה להמראה בדוק את החופה שמעליך כדי לוודא שאין רצועות מפותלות ( רתמה הפוכה), או מיתר מעל החופה (התאוששות), או עניבה (התאוששות), או קשר במיתרים (בלתי יציב, התאוששות), אשר קשה לראות בעת שאתה מצוי מתחת לחופה. מצבים אלה עשויים להיות בלתי ניתנים לתיקון ברגע שאתה באוויר. אם נושבת רוח מספיק חזקה, כדאי להחזיק חופה מעל הראש כאשר אתה עומד, זו ההזדמנות לבדוק חופה לפני המראה. ווידאו: המראה עם מיתר מעל הכנף

L3 – 09/01/1989. החופה מצויה מעל לראשך, אך בהטיה של צד אחד לכיוון הקרקע. על ידי משיכה של הברקס בצד הכנף העליונה, תגרום לנפילת הצד הזה במהירות לאדמה, אם אתה לא משלב תנועה קדימה בפעולה. הפעולה החשובה ביותר לתיקון מצב זה, היא להניע את הגוף אל הצד הקרוב יותר לקרקע, הרעיון הוא למרכז את עצמך מתחת לחופה, מהר ככל האפשר.

L3 – 25/07/1999. חניקת הכנף (רצועות B). אם תוך כדי הנפה ושמירת החופה למעלה באמצעות הרוח, עליך להוריד חופה מהר כתוצאה ממשב חזק, משוך ברצועות ה-B תוך עזיבת  הברקסים. דבר זה יוריד את החופה מהר יותר מאשר באמצעות הברקסים. פעולה זה גורמת הפחתת שטח הפנים של הכנף. שים לב שהחזקת הברקסים בפעולה זו, תגרום להתנגדת אוויר בין נקודות החיבור של מיתרי ה – B והחופה, לבין שפת הזרימה של הכנף. לכן, עזוב את הברקסים. המנע מלהשתמש בשיטה זו כהרגל, (בכל פעם שאתה נוחת), מאחר והדבר גורם לעומס רב על נקודות החיבור של מיתרי ה- B לחופה. ראה גם: חניקת כנף (קריסה בהחלקה), היגררות על ידי החופה .

L3 – 25/07/1999. חניקת כנף (קריסה בהחלקה). אם בזמן שהחופה למעלה, אתה צריך להוריד אותה במהירות (כתוצאה ממשב חזק), רוץ מהר לכיוון קצה כנף אחת (ריצה לכיוון קצה הכנף) ותוך כדי איסוף מיתר הברקס של הצד הזה. דבר זה יגרום לכנף לנטות הצידה ויפחית את שטח הפנים של הכנף הפונה אל הרוח. מייד כאשר הכנף נטתה בשיעור של 45 מעלות או יותר, נחשף קצה הכנף אל הרוח (הקצה ההפוך מזה שאיליו אתה רץ) והוא יתגלגל לכיוון מטה ורוב התאים יקרסו במהירות. ראה גם: חניקת כנף, היגררות על ידי החופה.

L3 – 05/01/1990. המתן לפחות למצנח אחד שיצא לאוויר לפניך, כדי שתוכל להתרשם מהתנאים באוויר.

L3 - 05/01/1990. אם אתה ממריא באפס רוח, בחר במסלול ההמראה אשר בו המכשולים לפניך הם הנמוכים ביותר.

L3 – 05/01/1990. בדרך כלל זרמים תרמיים מתפתחים בפרקי זמן קצובים. על ידי אמדן מהירות הרוח, תוכל לחזות את מחזור התרמיקה הבא, ואז לצאת להמראה, ממש לפני שהרוח מתגברת. חובה עליך גם לאמוד את אורך שיא המשב במחזור.

L3 – 06/01/1990. אם אתה חש ברוח אף קלה בהמראה, אך מביט לאחור ורואה עצים המתנועעים כתוצאה ממשב חזק, הבט לעבר תנועת העננים מעליך ונסה לוודא שאינך מצוי למעשה בתוך רוטור כתוצאה ממשב רוח מאחור.

L3 – 07/01/1991. באתר ההמראה הרוח המצויה היא של 20 קמ"ש ואילו אנשים המצויים באתר הנחיתה מדווחים על רוח קלילה של פחות מ- 5 קמ"ש. דבר זה מציין שרכיב העילוי (כתוצאה מאפקט רכס ובהתעלמות מעילוי תרמיקה) הממוצע לאורך כל הטיסה, יהיה נמוך, מאחר ורוב עצמת הרוח אינה באה מהגובה.

L3 – 12/05/1999. המראה ממצוק . אתה עומד לצאת להמראה ממתלול חד ומול המצוק נושבת רוח חזקה הגורמת לרוטור מאחוריך. אם אתה מתחיל מאחור רחוק ככל האפשר, עליך להיזהר מעקומת העילוי לפניך, אשר תנסה למנוע ממך לחדור, תרים אותך ותחזיר אותך חזרה לרוטור. נסה להניף קדימה ככל האפשר, ואז הייה מכן ליציאה מהירה ככל שאתה יכול. אם אתה מתכוון לעצור ממש בקצה המצוק, הייה מודע לעובדה שתנועת הרוח הלא אופקית תגרום לחופה להתייצב לפניך, ובכך למשוך אותך קדימה, אלא אם תמשוך יותר ברקסים. ראה תצלום: המראה ממצוק .

L3 – 20/03/2000. המראה ברוח צד . הרוח מגיעה בזווית (למעלה מ- 30 מעלות) מימינך או משמאלך. אם אתה חייב להמריא בכיוון ישר בגלל אופי השטח (לדוגמא, מסדרון פתוח בין עצים), הצד הקרוב ביותר לכיוון הרוח עשוי לקרוס (אסימטרית, התאוששות) מייד לאחר המראה. השתדל לפנות אל תוך הרוח בהקדם האפשרי. ראה ווידאו: קריסה אסימטרית בהמראה .

L3 – 29/01/2004. רצועות רגליים משוחרורות בהמראה . שחכת להדק את רצועות הרגליים. מספר מרחפים קיפחו את חייהם בגלל רצועות רגליים לא מהודקות, תלויים בחוסר אונים עם רצועות עמוק בבית השחי, דקות אומללות עד שעזבו ונפלו.

אם אתה, חלילה, מגיע לסיטואציה הזו זכור את התהליך הבא: אחוז ברצועות ה- V. העבר את כל משקל גופך לידיים האוחזות ברצועות והנף את רגליך למעלה, תוך שאתה מביא אותן אל מאחורי רצועות ה- V. משוך חזרה את המושב של הרתמה ורד לישיבה נורמאלית. הדק מייד את רצועות הרגליים. ניתן לתרגל מצב דומה במיתקן לניסוי רתמות. ראה תצלום: התאוששות ממצב רצועות רגליים פתוחות
ווידאו: המראה עם רצועות רגליים משוחררות
הערה: איתי לנואל.

L3 – 04/01/1991. שכחת להדק את רצועת החזה. מקרה דומה אירע לי בגלל אבזמים מאיכות ירודה אשר השתחררו בזמן טיסה. לאחר ההלם הראשוני ממצב כזה, אתה פשוט יכול להדק את האבזמים בחזרה למקומם. הכוח הדרוש כדי לסגור אותם הוא בערך 25% ממשקלך, תלוי בזווית בה אתה תלוי.

L3 – 29/04/2004. עלעול (מחובר לרתמה ומוכן להמראה). אם אתה קשור לרתמה המחוברת לחופה ואתה מבחין בעלעול מתקרב, זנק מייד למרכז החופה ושכב עליה, כדי למנוע ממנה להתנפח ולעלות לאוויר. אין לבזבז זמן יקר, כאשר אתה קשור ומוכן להמראה. ראה גם עלעול (בגישה לנחיתה). ראה תצלום,  ווידאו: עלעול בפידרהיטה - ספרד

L3 - 05/05/2004. הנפת חופה ללא הירתמות. ייתכן ויצא לך לראות מרחף מניף חופה באמצעות רצועות V, כאשר הרתמה מסביב לגופו והוא אינו מחובר אליה. אין שום צורך לעשות זאת ! מספר מרחפים קיפחו את חייהם בדרך זו כאשר משב חזק שאב אותם לאוויר והם נפלו מגובה ונהרגו.
דוגמאות: פורטוגל 2004, טירול 1999, סלובניה 1991.

L3 – 12/05/1999. אני מניף !  וודא שיודעים על כך מסביבך. וודא שאנשים הצופים לפניך, מודעים על כוונתך להניף ולצאת. הם וודאי ישמחו להביט בהמראה שלך, ובכך תימנע אפשרות שמישהו יניף ממש במסלול היציאה שלך או יגרום למערבולות לפניך. ראה תצלום: הכרז על כוונתך להמריא .

L3 – 10/03/2000. בדיקת רזרבי לפני המראה.

בדוק את פיני האבטחה, וודא שהם במקומם.

ראה תצלום: מצנח רזרבי הנפתח בהמראה.

L3 – 08/01/2000. רוקן שלפוחית  לפני המראה. לשלפוחית ריקה יש סיכוי קטן יתר להתפוצץ במקרה של התרסקות, חלילה, מאשר לשלפוחית מלאה.

L4 – 19/04/1999. על מנת להקל על פרימת המיתרים בפריסת מצנח, הרם למעלה את רצועות ה- A ושחרר במקביל את מיתרי הברקסים. פעולה זו משחררת את רוב המיתרים. אם הרתמה שלך מנותקת מהחופה. ורצועות ה- V מסובכות בקשר מפותל, כדאי להתחיל את פעולת הפרימה מאזור החופה לכיוון רצועות ה – A.

L4 – 28/10/1989. אם משב רוח, או טיפול גרוע בציוד, או נחיתה גרועה, גורמים לחופה להסתבך בבלגאן אחד שלם, נסה לאחוז במרכז שפת ההתקפה והתקדם מעט מעט לכיוון קצה הכנף. לעולם אל תמשוך בקצה הכנף לכיוון החוצה מכיוון הפקעת, מאחר וזה יגרום להסתבכות יתר.

L4 – 05/01/1991. אם הרוח מתגברת, ונדמה לך שזה בגלל תרמיקה העוברת בסמוך, אך אינך רואה ענפי עצים המצויים לפני העמדה, מתנועעים, אזי התרמיקה מתפתחת מאחורי העמדה קרוב לוודאי, והיא שואבת אוויר מהמקום בו אתה עומד. במצב זה תרגיש אוויר מעט קר יותר. אין זה זמן טוב להמראה.

L4 – 05/01/1990. כאשר אתה פורש מצנח ברוח חזקה, כדאי להניח אבנים או חפצים כבדים לאורך שפת הזרימה כדי למנוע ממנה להתרומם. או, ניתן להרים קיר של 30 ס"מ על ידי שפת התקפה בעזרת משיכה קלה ברצועות ה- A. קיר זה מוריד את מהירות האוויר על הכנף.

L4 – 07/01/1998. החופה שלך, נוטה תמיד להתנפח מהקצוות תחילה, וכבר ניסית  בעבר את צורת ה-"פרסה" או צורת ה –V   בפריסת המצנח. במקום למשוך ברצועות ה – A, משוך את כל מיתרי ה- A מלבד המיתרים היוצאים לכיוון קצות הכנפיים. דבר זה יגרום להנפת מרכז הכנף תחילה.

L4 – 09/07/2000. אתה עומד להמריא, אך מתחל לרדת גשם. האם אתה בטוח שאתה חייב לבצע טיסה זו ?  הייה מודע לעובדה שככל שטיפות הגשם גדולות יותר, כך גדול יותר העילוי בתוך הענן או מתחתיו. אם מופיע רסס דק, העילוי/שקיעה אינם חריפים כל כך. אם בכל זאת אתה שומע טיפות גשם כבדות על החופה, היזהר.

---

---