קיבלתי מנדט לכתוב על בטיחות,

 

ככה, אחת לזמן מה להזכיר לי ולמי שירצה לקרוא, דברים שכדאי לזכור, בלי יומרות לחדש, רק להעלות על הכתב מה שמתאים, רלוונטי, תחקירים, הבחנות, אקטואליה, אולי אפילו לעורר דיון.

 

אני מקווה שיהיו דברים שיחדשו לפחות לחלקנו, ואם יהיו דברים ברורים מאליהם,  אשרינו.

כדי להתחיל נכון צריך להתחיל מהתחלה, תחילת היום, או רגע ההחלטה לצאת לפעילות.

בבחירת הזמן והמקום יש להיעזר כמובן בתחזית ולוודא שעוצמת הרוח וכוונה נמצאים בתחום מגבלות הטיסה בכלל (0-30),  ומגבלות האתר בפרט – כלומר כוון הרוח מתאים לפנות האתר. (ראה  רשימת אתרי רחיפה מוגדרים סע"מ פרק 2.4). 

אך יותר מכך, רצוי לבדוק מהי המגמה הכללית והשינויים הצפויים במזג האוויר ברמה כוללת גם בשעות שלפני ואחרי השעות המיועדות לפעילות ומעט מעבר לאזור הספציפי של הפעילות. תמונה כללית יותר יחד עם המידע מהשטח יאפשרו לנו להרחיב את יריעת השיקולים ולהחליט החלטות נכונות ובטוחות יותר בעת היותנו באתר.

 

כל התורה על רגל אחת

 

קודם כל "ואהבת לרעך כמוך"

זה תמיד נכון,

אבל אם להיות יותר ספציפי לרחיפה:

 

"שמור תמיד חופה מעל הראש... והשאר ... צא ולמד"

 

זה לכאורה נשמע פשוט אבל כמובן שדרוש כאן להרחיב

(עובדה שרק בשמירת חופה מעל הראש על הקרקע לוקח חודש וחצי להגיע למיומנות בסיסית).

בפינות הבאות ננסה ל´צאת וללמוד´, להרחיב ולהבין איך הדבר נכון בכל שלב ושלב של הרחיפה.

למי שכבר הספיק לשאול את עצמו איך זה יכול להיות נכון גם בתרגילי אירובטיקה ברגעים בהם הטייס נמצא מעל החופה או מצידה – הסבר אינטואיטיבי – הכל יחסי, בכל תרגיל כזה הכוח הדומיננטי ביותר הוא הכוח הצנטריפוגלי ולכן הכל יחסי לכוון הכח באותו רגע.

 הסבר מפורט יותר מבר-סמכא מובטח בהמשך.

 

המראה

 

רגע ההמראה דומה לרגע ההחלפה במרוץ שליחים, אתה מעביר את התנועה ומישהו אחר לוקח אותה, ברגע אחד אתה הופך ממוביל למובל, וככל שהמעבר רציף,חלק יותר ובלתי מורגש, כך הוא מוצלח יותר ובמקרה הזה גם בטוח יותר.

עובדה א´: בהנפה בתנועה רציפה עד להמראה תמיד תישמר החופה מעל הראש.

עובדה ב´: בתנועה לא רצופה עלולה להתפתח תנועת מטוטלת ו/או איבוד לחץ חופה, שיתבטאו בנדנוד ושקיעה ביציאה. במקרה כזה הסכנה היא מנגיעה חוזרת בקרקע, קריסה חלקית מאיבוד לחץ, ובמקרה החריף ביותר, קריסה קדמית מעבר לראש המרחף.

הנקודות הקריטיות בשמירה על תנועה רציפה וחופה מעל הראש בהמראה הן:

תחילת התנועה,רצף התנועה, והניתוק מהקרקע.

 

תחילת תנועה – לאחר הנפת החופה מעל הראש והחלטה על המראה יש להתחיל לנוע על ציר הרוח תוך פיתוח הדרגתי של המהירות, בהתאם לעוצמת הרוח, תנועה פתאומית או מוגזמת תגרום לחופה לתגובה מאוחרת ואחר כך לעבור אותנו וכתוצאה מכך תתחיל תנועת מטוטלת.

 

רצף התנועה – כאמור כל שינוי ברצף התנועה עלול לגרום להתפתחות תנועת מטוטלת ו/או איבוד לחץ חופה ולכן מרגע ההחלטה יש להמשיך בתנועה רציפה ללא כל התמהמהות בבדיקה חוזרת של החופה, ובביצוע  פעולות החלפת הידיים והסיבוב. מרגע זה, מעבר לתנוחת רכינה קדימה עם כל משקל הגוף על רצועת החזה, חיוני לשמירת המהירות ולחץ החופה בהמראה.

 

הניתוק מהקרקע – רגע הניתוק הוא רגע קריטי בהמראה - המרחף מפסיק להיות גוף מניע  והתפקיד עובר לחופה. כמו שהזכרנו קודם, הדבר דומה להחלפה במרוץ שליחים והדרך היחידה לבצע את המעבר באופן חלק היא בחפיפת התנועה, כלומר התנועה צריכה להימשך מעט אחרי הניתוק הטבעי כתוצאה מההמראה. כל מקרה אחר של הפסקת התנועה ואפילו שנייה לפני הניתוק, קפיצה או ישיבה מוקדמת מידי ברתמה עלול לגרום לתנועת מטוטלת, שקיעה חריפה ביציאה ולאיבוד לחץ חופה.

 

בטוח שתטוסו, אז טוסו בטוח

אורי כץ

ינואר 2007