30-12-2006

שימי.

בשבוע האחרון הייתי חולה. שפעת. כרגע אני ממשיך להיות לא בריא עם דלקת בשן בינה.
ביום חמישי יוציאו את השן.

הזמן שעבר בטוח מחק מזכרוני כמה דברים. אני מקווה שתוכל לחדד בדיוק את הדברים הללו.
זיהיתי שלוש נקודות בעייתיות באותה הטיסה.
שתיים מהן קשורות למהלך הטיסה:
1. תהליך ההמראה
2. תהליך הנחיתה
הנקודה השלישית קשורה לבדיקות לפני ההמראה והיא העובדה שרצועת החזה הייתה פתוחה מעבר למידה המומלצת. 40 ס"מ.
בכדי להמנע ממצב דומה בעתיד, יש לדעתי צורך בבדיקה שיגרתית שלפני ההמראה.
הבדיקה צריכה להיות עם לוגיקה - היגיון כזה שמונע ממך לפספס דבר.
אני גם מציע, וזה מהניסיון בצלילה, שהבדיקה תעשה בזוגות. כאשר כל זוג בודק את חברו. על פי אותו היגיון מנחה.

עכשיו נטפל בהמראה.
מנקודת המבט שלי, ומתחושותיי את החופה בזמן ההמראה לא היו שם אירועים חריגים פרט לשקיעה לאחר הניתוק הראשון שהביאה אותי לרוץ קצת בתוך שיח. אני גם זוכר שלרגע מסויים הפסקתי לרוץ. אבל בראשי ראיתי את המסלול וצפיתי במהלכיי את הריצה בשיחים. אפילו זיהיתי סלע בתוכם והתייחסתי אליו.
לאחר הטיסה, שמעתי ממך שהחופה הייתה לא לגמרי מעל הראש בזמן ההמראה.
אני מציע כמה נקודות טכניות שאולי הביאו לאותו המצב:
1. סיבוב לא מושלם - גורם לחוסר איזון שמביא אותי לרוץ תוך סחיפה ימינה
2. ריצה להמראה תוך משיכה קלה בברקסים - מסביר אולי את מצב החופה (???) ומסביר אולי את השקיעה.
הגורמים לנקודות הטכניות הללו יכולים להיות ההתרגשות מהטיסה הראשונה וגם חוסר שלמות בביצוע.
המסקנות הן להמשיך ולהשתפר בתהליך ההמראה ע"י המראות רבות וגם ע"י שליטה קרקעית.

נעבור לנחיתה.
הכשל המרכזי הוא חוסר התכנון שהביא אותי לנחות בקצה השדה.
נקודות טכניות שהביאו למצב:
1. חוסר ריכוז
2. הערכה שגויה של גובהה מעל פני הקרקע ושל השאלה האם אעבור את המדרגה הקרובה בפני השטח.
3. השתהות בקבלת החלטה לנחות.

הדברים הנ"ל הם שהביאו אותי להבין מאוחר מידי שהקרקע קרובה. משהבנתי זאת היו בידיי הכלים והידע לבצע נחיתה רכה.

העובדה שמדובר בחוויה מסוג חדש, שגורמת לתחושות חדשות ולכימיקלים חדשים להסתובב בגוף הם שיסבירו את חוסר הריכוז וההשתהות בקבלת החלטה לנחות.
חוסר ניסיון יסביר לדעתי את הערכת הגובהה השגויה.

המסקנות הן להמשיך לטוס ולצבור ניסיון ותחושה בכדי להעריך נכון גבהים. ומצד שני לשמור על ריכוז כזה שיאפשר לקבל החלטות שקולות, נכונות והכי חשוב בזמן.

מה דעתך שימי?

--
Regards,                                     ,בברכה
Mohar  Ido                                            

 

 

                                                                                                ‏יום שני 08 ינואר 2007

תחקיר המראת גובה ראשונה

עידו מוהר

שרונה – 30/12/2006

 

1. צר לי שאתה עדיין לא מרגיש טוב, אני מקוה להחלמה מהירה שלך, וחזרה לשיגרה.

 

2. המראה

 

א.       חסרה לך המהירות (וגם הרוח היתה חלשה – 8 קמ,"ש), מה שדרש ממך יותר נחישות בפתיחת צעדים וריצה קדימה. זו הסיבה שלא יצאת עם חופה ממש מעל הראש, אלא נטויה לאחור.

ב.       השקיעה בניתוק לא הייתה כל כך חריפה אילמלא המהירות האיטית בתנועה קדימה לא היתה כל כך מדולדלת. החופה לא רק שהיתה במצב של הטייה לאחור, אלא היתה על סף קריסה בהזדקרות מלאה ממש לפני רגע הניתוק בו היה בלתי אפשרי מצידי לעצור אותך. זו הסיבה שכל כך נבהלתי.

ג.        נושא ההתרגשות מהפעם הראשונה בגובה, חוסר הריכוז כתוצאה מכך, מובנים לי מאוד. זה בסדר. כך זה אצל כולם.

3. הטיסה

 

א.       הבנתי שלא הרגשת בנוח בגלל מיפתח רצועת חזה. לא זכור לי שדיברת על זה באותו היום. בכל מקרה, אין לכך חשיבות קרדינאלית בטיסה ראשונה. להבא, תקפיד על הידוק רצועת חזה למידה המומלצת – 42 ס"מ בין הקרבינות.

ב.       בד"ח (בדיקות חיוניות) המראה כוללות בדיקת:

רצועות רגליים !

רצועת חזה

קסדה רכוסה.

4. נחיתה

 

כאן האכזבה הגדולה שלי.

ובכל זאת, את הקלחים למדת, נראה לי, התקוה שלי היא שהנושא הזה יחרט טוב בזכרונך באותה חשיבות כמו הליכי ההמראה ושליטה קרקעית.

סה"כ הדברים שאתה כותב לגבי הנחיתה נכונים ומצביעים על כך שאתה מבין את נקודות הכשל : 

א.      חוסר ריכוז

ב.      אבדן מימד הגובה מעפ"ש

ג.       קבלת החלטה בזמן (עובר את המדרגה או לא—ספק קיים, אז הוא לא קיים, מקבל החלטה לנחות בכל מקרה גם אם לכאורה, יכולתי לעבור.

אז מה ?

קודם דואג לנחות בביטחה בגבולות השדה.

מה היה אם בדיוק שם היתה גדר תייל דוקרנית ?

קודם נוחת, אם קיים ספק.

 

איחולי הלבביים על הטיסות שעשית באותו היום, קח לעצמך קרדיט לא קטן, מעטים, בכלל אי פעם, עשו יום טיסות גובה בשני אתרים באותו היום, ואף אחד ! לא עשה טיסת גובה בקורס ביום פעילות ראשון ובכלל בכל משך הקורס מהר הארי.

 

היית שם כי אתה ראוי לזה, ורמת המיומנות שהפגנת במשך השבועות שלפני שלב הגובה,  הצדיקו הצבת תקדים כזה.

 

בברכה והערכה

 

שימי