סודותיו של טייס טיסות מרחק

.

---

 

אינני טוען למצוינות או כל תואר בטיסה. כך שמראש דעו לכם: מאמר זה לא ניכתב על ידי אחד האלופים, מתוך ניסיון עשיר במעשיות עוצרות נשימה בטיסה. אני לא כוכב תחרויות ואף לא גורו של טיסות מרחק, אלא, אחד הטייסים הממוצעים המוציא טיסת מרחק פה ושם...

אני בחור רגיל, המחזיק במשרה עם הכנסה די מוגבלת, ומספר ימי חופשה שנתית, יש לי חברה תובענית -  ואפילו, חלילה מלהזכיר – עיסוקים רבים מלבד טיסה.

 

ואולם, חייב אני לאמור שבמהלך 12 השנים האחרונות, גלישה אווירית הייתה מרכז חיי. והעיסוק בה קיבל עדיפות על כל דבר אחר. את רוב זמני הפנוי הקדשתי באופן בלעדי לנסיעות לטיסות, ולתחרויות. מאחר ואינני טייס מלידה, המיומנויות שפיתחתי הם מניסוי וטעייה. טעויות בספורט הגלישה האוויריות הן לרוב אכזריות מאוד; אתה מאבד גובה, חייב לנחות. פספוס אחד ואתה סוגר את היום.

 

משגה פשוט מביא עמו, בדרך כלל, תרחיש מוכר ועצוב: לפתע פתאום אתה מוצא את עצמך לבד, באמצע השדה, מקורקע מתחת לשמיים נהדרים ולתנאים אידיאליים. הציוד מוכן וערוך, השתייה בקמל –בק עדיין צוננת מהקור בבסיס ענן בו היית אך לפני זמן קצר. כעת אתה עומד מול אחר צהריים של טרמפים ואיסופים, ואז באה נסיעה ארוכה בדרך חזרה ביתה. אתה מודע לכך שפספסת צירוף נדיר של תנאים אשר יעבור זמן רב עד שישובו. "היברזת" יום עבודה, התנאים היו מצוינים, כיוון הרוח הייה כזה שמבחינת תעבורה אווירות לא היו מגבלות וכל חלקי הציוד עבדו באופן מושלם. כמה פעמים בשנה אתה בר מזל לקבל את צירוף הגורמים הזה בו זמנית ?

 

אך כל זה הוא ביטוי חלקי של העונש הכללי. גרוע מכך, כאשר אתה מביט למעלה ורואה עשרות גלשנים דואים ללא כל מאמץ מתחת לרחובות של תרמיקות ועננים הנמשכים, נדמה לך, עד אין סוף ! המחזה הזה אף נעשה "פחות מהנה" יותר כאשר, אתה שומע בקשר את הקולות הצוהלים המדווחים על תרמיקות אינסופיות של 8+, גלישות ארוכות וצהלות שמחה בסוף מסלול  התחרות. בין כל זה גם הצפצופים העליזים של מכשירי ווריו בטיפוס.

 

כדי לצמצם תסכולים מהסוג הזה, ולקוות להעלות את אחוז הפעמים בהם אני משתתף במסיבות הצהלה בסמוך לגול, התחלתי להחזיק פנקס רשימות קטן באחד הכיסים ברתמה. במשך שנים תיעדתי את המשגים שלי כאשר הייתי תחת הצל של גלשני חברי שחגו מעלי בבסיס ענן. התוצאה היא אסופה קטנה של טיפים להם אני קורא: "סודותיו של טייס XC ממוצע".

בנוסף ללקחים של כל אותם משגים מטופשים, החלטתי גם לפרסם את הטיפים שלי. להלן הלקחים שלי, בתקווה שהם יעזרו לעמיתיי לספורט הנקלעים לנסיבות דומות.

 

-         וודא שברשותך סוללות טעונות, למצלמה, ל-GPS כחלק משגרת בד"ח לפני טיסה. אל תרשה לחוק מרפי לגזול ממך את הניקוד ביום בו הוצאת את הביצועים הטובים ביותר.

 

-         למד את מסלול הטיסה על המפה באופן יסודי *לפני* המראה. גם אם פירוש הדבר שתהייה האחרון לצאת. דבר זה לא רק יחסוך לך זמן רב ותשומת לב בזמן טיסה. אלא, מהווה ניצחון של מחצית מהקרב.

 

 

-         *סבלנות*, סבלנות, סבלנות... זוהי אחת התכונות החשובות ביותר של טייס טיסות מרחק מצליח. כאשר אתה מוצא את עצמך נואש, דמיין לעצמך שאתה טס למעשה מעל "המסנן" של המשימה, בו רוב הטייסים האחרים נאלצו לנחות. גם אם זה משעמם,  הקפד תמיד לטפס גבוה ככל שניתן בין מהלך למהלך, מאחר ותזדקק לכל מטר ומטר כדי לעבור את "המסנן". זכור, בימים חלשים יחסית, מעט משתתפים יגיעו למטרה, ולך יש הזדמנות לצבור מספר נקודות רב.

 

-         לפני שאתה עוזב בסיס ענן, וודא שקבעת לעצך את נקודת חיפוש העילוי הבאה, תוך הסתמכות על מקור עילוי או שניים אחרים למקרה והראשון לא ילך. *לעולם* אל תעזוב ענן כדי לבדוק מה התנאים לאורך המסלול רק משום שאתה גבוה מאוד. תכנן דברים מראש !

 

-         בין תרמיקה לתרמיקה הייה החלטי. אל תהסס באמצע הדרך בין תרמיקות. טוס ישר לכיוון המטרה. שנה תכניות באמצע אך ורק אם אתה רואה מקור עילוי בלתי צפוי טוב יותר, כגון גלשנים בטיפוס.

 

-         אל תיתן לכיוון הטיסה המיועד, או למטרה לשלוט בשיקוליך. בדרך כלל, אין זה רעיון טוב לעזוב ענן פעיל בסמוך אליך רק משום שהוא רחוק מהמסלול. הדבר קורה לעיתים כאשר אנו נוטים לטוס לעבר ענן רחוק מאוד אך במורד המסלול המיועד. וכאשר מגיעים אליו הוא כבר לא פעיל ובשלבי התפוגגות. באותה מידה, כאשר אה חוצה עמק ,השתדל תמיד להגיע לקו הרכס הבא, מעליו... גם אם פרוש הדבר שתעבור מרחק קטן יותר מסך כל המרחק שעליך לעבור בכיוון הטיסה הכללי.

 

 

-         כאשר אתה נסחף על ידי רוחות חזקות, זכור תמיד את נקודת הפנייה המיועדת, מאחר ואם אתה עובר אותה, ייתכן ולא תוכל לחזור אליה נגד כיוון הרוח.

 

-         הבט תמיד קדימה ונסה להבין כיצד שינויי טופוגרפיות שטח עשויים להשפיע על מקורות עילוי. האם העמק הזה מייצר קונברסייה ? מדוע הקטע הזה מייצר חור כחול בשמיים ? כיצד השטח המיוער הזה עשוי להשפיע על העילוי ? וכו'. הייה מוכן להחליף הילוכים בכל רגע, ולעולם אל תניח שהעילוי יהיה בעצמה זהה לאורך כל הטיסה.

 

 

-         באזורים של עילוי חלש, התאזר בסבלנות ושב על אפס עילוי עד להזדמנות נאותה להמשיך, במיוחד אם אינך מספיק גבוה. לעולם אל תמהר בעילוי חלש ! ואולם, לעשות את ההיפך הוא גם משגה גרוע: הימנע מלהתברבר סביב במוקדי עילוי אפס, כאשר אתה מאבד גובה באופן קבוע. אל תהסס כדי לא לאבד זמן שלא לצורך, במיוחד אם טסה אתך חבורה של טייסים בלתי מנוסים, והם באים אחריך כי אתה מוביל !

 

-         כאשר אתה מתקרב לחור כחול בשמיים, האט. לפני שאתה מנסה לחצות אותו, וודא שיש לך מספקי גובה, גם אם פירוש הדבר לחזור קצת לאחור. היצמד לכל עילוי במהלך החצייה ואם אפשר, המתן לחבורה של טייסים אחרים להצטרף אליך.

 

 

-         הבן את מהירות הטיסה ! גם אם אתה בשקיעה חזקה, מהירות גבוהה מידי עשויה להזיק יותר, מאשר להועיל. בגלישות ארוכות חובה עליך להתאים את המהירות לתנאים כדי להגדיל את שיעור הגלישה.

 

-         אל תמהר להצטרף לאזור של התפתחות עננים גדולה, רק משום שכולם מסביבך עושים זאת. השאר גבוה ככל האפשר בשיפוליים של ההתפתחות תוך ציפייה להופעת השמש. אתה בוודאי תצליח לראות שהאזור המוצל פעיל ואז תוכל להמשיך, וקרוב לוודאי תעבור מעל עמיתיך שנחתו לאחר שהשמש הופיע ה שוב.

 

 

-         אל תטוס אחר טייס/ת אחר/ת משום שנראה שהוא/היא לוקח/ת מסלול הנראה הגיוני, ומשום שעדיף "לנחות ביחד". בדרך כלל החבר/ה באופן מפתיע יישאב לשמיים ואתה תיוותר בשטח לבד, בדיוק באמצע "המסלול הנראה הגיוני". עיסוק בטיסה, פירושו קבלת החלטות והבנת התנאים והנסיבות. מה שנראה מתאים למישהו אחר, לא בהכרח מתאים לך. אם אינך מבין את ההיגיון שמאחורי פעולותיו של מישהו אחר, מוטב שתמתין בעילוי ותראה מה קורה הלאה. מייד תבין מה עמד מאחורי פעולה "לא הגיונית" זו של הטייס האחר, אם יצא שהפעולה הצליחה. אם לא הצליח לו, תהייה קרוב לוודאי, היחיד שעדיין באוויר.אל תנסה לעולם לברר על ידי גלישה עד למחצית הדרך אם אין לך מספיק גובה.

 

-         לבסוף, כל נחיתה דורשת ריכוז מרבי ! אין זה חשוב עד כמה מתוסכל אתה, או עד כמה קל נראה שדה הנחיתה. למד לקבל תבוסות והותר מספיק גובה לגלישה בטוחה, במקום לנסות להציל את היום 10 מטר מעפ"ש.

 

 

המאמר הופיע בכתב העת Cross Country בגרסת האינטרנט שלו.
כותב המאמר הוא Rafael Dubios. 

 

April 2002