כיצד לתרמל טוב יותר

מצאת עילוי ! כעת, מהי הדרך הטובה ביותר להפיק ממנו את המרב ?

 

---

 

מרכוז יעיל בתרמיקה, וטיפוס מהיר הם קרוב לוודאי, שתי השיטות החשובות ביותר בדאייה מוצלחת. גם שיפור קטן ביותר בטכניקה בה את המשתמש, עשוי להוסיף לך עשרות מטרים בכל תרמיקה, או אף מאות מטרים בטיסת קרוס טיפוסית.

בסוף היום עשוי שיפור זה להוות את ההבדל בין להגיע למטרה, או לנחות באמצע השדות.

בתחרויות, מה שאתה מפיק משיפור ביכולת לתרמל, יתורגם מייד להפרש בניקוד המבדיל בין המנצח לבין מיקום באמצע הטבלה.

 

מחשבה !

לפני שאתה בכלל מגיע לתרמיקה, אתה יכול לבנות לעצמך תמונה דמיונית שתסייע לך להיתמרכז ולטפס במהירות כאשר את מגיע אליה. בדרך כלל, תמצא את עצמך מתקדם לכיוון ענני קומולוס בתקווה למצוא שם עילוי. ניתן לשפר את הסיכויים למצוא תרמיקה על ידי שילוב כל התנאים אותם למדת באוויר באותו היום, ובכך לנחש היכן עשויה להימצא התרמיקה של הענן. ואולם, בימים מסוימים מופיעות התרמיקות במקומות אקראיים, ואז יש סיכוי גדול יותר להיתקל בהם. לדוגמא, אם רוח חזקה ושמיים בהירים ביום שמש חזקה, ייצרו תנאי התהוות של ענן מכיוון מסוים, ניתן לצפות לפגוש בתרמיקה באותו כיוון של התהוות הענן.

 

תחושה !

כאשר אתה מתקרב לאזור בו אתה מצפה להיתקל בעילוי, משוך בברקסים בעדינות. מלבד שמירה על מרחק ממצנחים או גלשנים אחרים, עליך להיות בריכוז מוחלט כדי לנסות לחוש היכן מרכז התרמיקה. אם התרמיקה חזקה מספיק, פנה לכיוון הכנף שהתרוממה. לאחר שפנית אל תוך מרכז התרמיקה, אחד משני דברים עשויים לקרות: אם העילוי הולך ומשתפר בהדרגה, מצוין ! אך, אם העילוי יורד, או נהפך לשקיעה... מה אז ?

התשובה טמונה באופן בו הכנף התרוממה בכניסה, ועד כמה אתה נמוך...

אם אתה לא בטוח לגמרי לגבי עצמת התרמקיה כאשר התחלת בפנייה והעננים במורד הדרך בסך הכול נראים די מבטיחים, אזי עזוב את זה והמשך בדרך (כמובן, אם יש לך מספיק גובה...)

אך אם העילוי בכניסה הייה חזק ומבטיח, וכאשר פנית נכנסת לשקיעה, אזי קרוב לוודאי שפנית לכיוון הלא נכון. בשלב זה עליך לשכוח לחלוטין כל מחשבה באיזה טכניקה לנקוט כדי לחזור לעילוי.... עליך להתרכז בתמונה דמיונית של התרמיקה ומרכזה.

על פי ההיגיון, הדרך המהירה ביותר חזרה למרכז התרמיקה, היא לבצע פנייה חדה של 270º ולנסות להיתמרכז. תמרון זה מביא אותך לנקודה בה היית מצוי אילו פנית בכיוון הנכון ! אתה נמצא בעמדה טובה כדי לנצל באופן מרבי את העילוי.

למרות החשיבות העצומה של טיפוס במהירות, נקודה זו היא בין השנויות במחלוקת בעולם הדאייה. רוב האנשים היו רוצים לאמץ שיטה הבנויה על תפריט קבוע לתירמול, וכאן מתחיל הבלבול הגדול.

קיימות שתי שיטות נפוצות לתרמול, אך לכאורה, הן נראות לחלוטין מנוגדות אחת לשנייה. התאוריה הראשונה הקרויה: הידוק סיבוב בעילוי. גורסת שבזמן שהווריו מציין את העילוי החזק ביותר, עליך להדק את הפנייה באמצעות הטיה חריפה יותר של הכנף.

לעומת זאת בניגוד גמור, גורסת השיטה השנייה שעליך לפתוח את רדיוס הסיבוב כאשר אתה פוגש במרכז העילוי. אם כך, איך פותרים את הניגוד הזה בין שתי התיאוריות ? התשובה היא ששתי התיאוריות נכונות לחלוטין אך הן ישימות במקרים שונים.

 

הידוק סיבוב בעילוי

 

אם כן, לאחר שמיקמת את החופה בתוך התרמיקה, כיצד תמרכז אותה כדי לקבל עילוי אופטימאלי ? התשובה היא שימוש בשיטת הידוק סיבוב בעילוי. כאשר אתה חש שהתרמיקה דוחפת למעלה באופן יציב, או כאשר הווריו מציין את נקודת העילוי החזקה ביותר, עליך להדק סיבוב כדי לגרום לכנף להתחפר בתוך התרמיקה.
רוב הטייסים אינם מבצעים פנייה חדה מספיק אך בוודאי, אם תהדק פנייה עוד ועוד בתוך תרמיקה, אתה עשוי להיכנס לצלילה ספיראלית. כדי למנוע אפשרות זו, כאשר הווריו מציין עילוי חלש יותר או אפילו שקיעה, עליך להרחיב את רדיוס הסיבוב או למתן את הפנייה, עד לפגישה עם העילוי החזק פעם נוספת.

החשיבות של השימוש בשיטת הידוק סיבוב בעילוי, התגלתה לי בתחרויות האוויר האולימפיות בטורקייה בשנת 1997 כאשר התחריתי במקצה הגלשנים. תוך כדי טיפוס בתרמיקות חמות ורחבות עם פצצות לא קטנות, עם גלשנים זהים לחלוטין, מצאתי שהדרך להשיג יתרון על כל האחרים, הייתה פשוט להיתקע בתוך ליבת התרמיקה. זוג הטייסים הצרפתיים שזכה לבסוף במקצה, הצליח באופן קבוע להיתמרכז בליבות החזקות ביותר.

 

הרחבת פנייה בעילוי

 

הידוק פנייה בעילוי נחשבת שיטה המאפשרות להישאר בתוך ליבת תרמיקה בודדת. אם כך, מהו תפקידה של השיטה ההפוכה בה אנו מרחיבים את רדיוס הפנייה מסביב לליבת התרמיקה ?

פשוט מאוד, שיטה זו משמשת לניצול מצב בו אתה חושד שקיים מרכז תרמיקה נוסף בסמוך. ואולם, כיצד ניתן לדעת שאכן בועה רעננה מתבשלת בסמוך אליך..? לאחר שהיתמרכזת בליבה אחת, עשויים להופיע פה ושם סימנים מסוימים שיצביעו על כך: ראשית, קצב העילוי כפי שהוורו מציין נופל... שנית התרמיקה מתנהגת כאילו היא חזקה בצד אחד יותר מהצד בו אתה מצוי, והזרימה מתוך ליבת התרמיקה בה את המצוי גורמת לחיתחות המשבש את העילוי היציב. לעיתים ניתן להבחין בזה על ידי ציפורים או מצנחים אחרים המסתובבים, או על ידי חלקי חצירהנשאבים אל תוך בסיס ענן סמוך.

בכל מקרה הפתרון כאן הוא פשוט בתכלית: הרחב מייד את רדיוס הפנייה מסביב לליבה בה אתה מצוי, המתן מספר שניות ואז הדק את הפנייה שוב מסביב לליבה המתהווה. היצמד למרכז העילוי החדש תוך שימוש בשיטת הידוק פנייה בעילוי.

היכולת להיתמרכז מייד בסימנים הראשונים, עשויה להיות ההבדל בין ניצחון להפסד בתחרות. באחד הימים הקריטיים בתחרות הגלישה לנוער בהולנד, הצלחתי לצבור מספיק גובה מעל כל שאר המשתתפים באמצעות תרמיקה אחת, שאפשרה לי להגיע למטרה לבד. מה שבאמת עשה את ההבדל ביני לבין האחרים הייתה העובדה הפשוטה שהצלחתי להיתמרכז בבועה חולפת ולעלות איתה מספיק גבוה, בעוד האחרים פספסו את בועה זו, שהייתה האחרונה באותו היום והיא אפשרה לי לטפס מספיק גבוה כדי לגלוש מעבר לשטח מיוער ללא שדה נחיתה, בעוד כל האחרים נאלצו לנחות לפני, כי לא הייה להם מספיק גובה.

קיים קשר הדוק בין רוחב הקומולוס ומספר הבועות המזינות אותו. לדוגמא, כאשר אתה מגיע לרחוב עננים רחב מאוד, צפה למצוא שם מספר רב של תרמיקות וקרוב לוודאי שיהיה עליך להרחיב פנייה אל תוך הרוח כאשר אתה נתקל בעילוי חזק. לעומת זאת, טיפוס בתרמיקה בודדת האחרונה של היום, יחייב אותך להדק סיבוב בעילוי כדי להגיע למטרה.

כל שיטה שהחלטת לאמץ, אם ברצונך לטפס במהירות, עליך לעמול קשה כל הדרך לפסגת העילוי ! יהיה עליך אף לתכנן לאן אתה פונה לאחר שאתה עוזב עילוי, דבר המביא אותנו לנושא המאמר הבא: כיצד למצוא תרמיקה ?

 

המאמר נכתב על ידי טייס גלשנים Jay Rebbeck  והופיע בקרוס קאונטרי מאגזין.

תורגם בידי – שימי הנגבי

אייר תשס"ב