טיסה אקטיבית

---

 

 

תרגיל מספר 4 – טיסה אקטיבית

 

היכולת להרגיש את תנועות החופה והתנהגותה ללא מבט למעלה לעברה, היא פרי ניסיון של שעות טיסה רבות. טיסה אקטיבית עושה שימוש ביכולת הזו. כאשר אתה ממש *יודע* שהחופה עומדת לרוץ קדימה, או כאשר תחושת הלחץ בברקס נופלת בהדרגה, אתה יכול להקדים תרופה, לרסן ריצה קדימה או למשוך ברקס כדי ליצור לחץ בכנף מתרופפת. זו בעצם *טיסה אקטיבית*.

 

קיים הבדל מהותי, כמובן, בין מצב בו החופה טסה ומטיסה אותך, וכאשר אתה מטיס ושולט בחופה. בקצה התחתון של המצב הזה, אתה למעשה ממתין לחופה לבצע מה שבעצם קורה לה ללא התערבותך. אם אתה נתקל בעילוי חזק והחופה נזרקת לאחור ואתה עדיין מושך ברקסים ללא תגובה מתקנת, התוצאה עלולה להיות חמורה , הזדקרות. כאשר אתה עובר בסמוך לעילוי חזק והכנף הרחוקה מצד העילוי מתרופפת, עליך לפנות מייד אל תוך העילוי שאם לא כן, אתה עשוי לספוג קריסה אסימטרית. צורה זו של התנהגות באוויר בה אתה נשאר אדיש למה שקורה מעליך, היא מאוד לא רצויה ובודאי לא יעילה.

 

כאשר אתה מאמץ לך כללים של טיסה אקטיבית, ניהוג קל בברקסים מידי פעם עשוי להיות מספיק כדי למנוע מהחופה לנהוג בטלטולים חריפים.

הכיצד ?

התשובה נעוצה בעובדה שכאשר התחושות המשודרות מהחופה זוכות לטיפול מיידי על ידי תיקון במשיכה של ברקס או ברקסים, מונע הדבר התפתחות של מצב קיצוני יותר.

טיסה אקטיבית, היא גם החזקת מצב ברקסים קבוע בו קיים לחץ מסוים אותו אתה חש כל זמן הטיסה. פעולה זו גורמת ליצירת לחץ חיובי בקצות הכנפיים ולכן הסיכויים לקריסה קטנים.

 

מטרת התרגיל הזה היא לפתח מיומנות בשליטה בחופה, באופן בו *אתה* שולט בה ואתה מחליט איך היא תתנהג.

כפעולה ראשונה בתרגול טיסה אקטיבית, ניתן להחזיק מצב קבוע של משיכה מסוימת בברקסים. אורך המשיכה צריך להיות כזה בו אתה חש לחץ מסוים. אישית, אני נוהג לבצע לפוף בודד של מיתר הברקס על כף היד, ובקצה האצבע לחוש את המתח על המיתר (כפי שנהוג למדוד דופק לב). כדי להגיע לאורך המשיכה הנכון, ניתן להביט לעבר שפת הזרימה כדי לראות מתי מתחילה המשיכה להשפיע על שפת הזרימה.

על מנת להגיע לרמת תחושה גבוהה, יהיה עליך לנסות את הדבר מספר פעמים עד אשר תדע לזהות את נקודת המשיכה הרצויה בטיסה, והדבר יתבצע על ידך באופן טבעי.

כדי לתרגל טיסה אקטיבית, עליך לבחור ביום בו התנאים פעילים באוויר. אחד מאותם ימים בהם הרוח קצת ערנית מהרגיל, אך בהחלט בתוך המגבלות. או כאשר מחזורי התרמיקות קבועים בדרך כלל. לחלופין, אפשר לבחור ביום רגוע בו *אתה* יוזם מצבים מלאכותיים של חוסר יציבות על ידי שינוי פתאומי במהירות טיסה.

 

ברוחות משתנות, עליה פתאומית בעצמת הרוח תגרום לחופה לפול לאחור, בעוד שנפילה פתאומית בעוצמת הרוח, תגרום לחופה לרוץ קדימה. ביום תרמלי במיוחד, תשאף החופה לרוץ קדימה בכל אימת שאתה נכנס לשקיעה חריפה, לעומת מצב בו היא תדחף לאחור כאשר אתה נכנס לעילוי חזק.

עליך ללמוד להכיר ולצפות להתנהגויות הללו. התגובות שלך חייבות להיות נכונות עוד לפני שהחופה מבצעת את הריצה קדימה או הנפילה לאחור. כאשר אתה חש כניסה לשקיעה, רסן את הריצה קדימה על ידי משיכה בריאה של הברקסים במידה כזו שתשאיר את החופה מעל הראש. או הרם את הידיים למעלה כדי למנוע מהחופה לפול לאחור בכניסה לעילוי.

 

ככלל אשר אימצתי לעצמי מאז ומתמיד, אני מבצע את כל הפעולות האפשריות כדי לשמור חופה מעל הראש כל העת. גם אם החופה רצה קדימה, והיא נוטה ליפול לאחור, מידת משיכת הברקסים *לפני* שזה קורה, תהייה כזו שאשתדל לשמור חופה מעל הראש.

חשוב מאוד לצבור שעות טיסה רבות כדי להכיר את התגובות של החופה במצבים אלו. כדאי להשקיע בלהכיר את כמות משיכת הברקס הדרושה בכל מצב נתון, או לדעת בוודאות מהו הלחץ הפוזיטיבי אותו יש לשמור במיתרי הברקס, כדי לחוש את הצפי של התנהגות החופה. **זו טיסה אקטיבית**.

 

עליך לפתח סימנים מקדימים אשר מרמזים על דברים העומדים לקרות: מהירות הרוח בפנים, הרעש באוזניים....

באחת הטיסות שלי  בהר הארי, באמצע החורף, ביום שטוף שמש ומלא תרמיקות, הצלחתי להרגיש את ההבדלים בטמפרטורת האוויר שטפח על פניי כאשר נכנסתי לתרמיקה. פשוט כך, לפתע חשתי במשב אוויר חם ואז כמובן, החופה החלה להישאב למעלה... אלה הסימנים שאני מדבר עליהם..

 

בטיסה אקטיבית יש להגיע לרמת מיומנות כזו בה תוכל לצפות להתנהגות החופה זמן מספיק ארוך לפני שהדברים קורים. הלחץ הקבוע באחיזה של הברקסים יעזור לך לקבל היזון חוזר לאורך כל זמן הטיס. כל התרגיל הזה של פיתוח מיומנות בטיסה אקטיבית, נועד לתת לך כלים אשר יאפשרו לך לחסום התפתחות של מצבים קיצוניים.

אם לדוגמא, אני קוטע התפתחות של מצב לפני שהוא מתחיל מאחר ויש לי התראה מוקדמת, אני מרחיק למעשה את הסיכוי להסתבך בניסיון לפתור מצב קיצוני שנתתי לו להתפתח.

 

עם הניסיון, ניתן להגיע לרמת מיומנות בטיסה אקטיבית בה ניתן לחזות מראש התנהגות של החופה על ידי סימני מקדימים, כגון שינוי פתאומי בעצמת הרוח,  שקיעה אלימה ביציאה מתרמיקה חזקה, מעבר סמוך לתרמיקות המסומנות על ידי צפרים.

אני בדרך כלל, דרוך במיוחד בסמוך לצפרים, וההתקרבות למעגל הסיבוב שלהם כמעט תמיד הייה מלווה אצלי במפגש אלים עם עילוי חזק.

אלה הם סימנים מקדימים, וזוהי טיסה אקטיבית.

 

תרמול רך ונעים...

 

שימי הנגבי

אייר תשס"ב

 

© כל הזכויות שמורות 2002 

התרגיל הבא...