Untitled Document
 
 
 
Default Normal Template


טרילוגיה של מצב בלתי נשלט

שימי הנגבי


 

 

ה דברים שאני עומד לספר עליהם כאן... התרחשו לנגד עיניי בגובה 900 -950  מטר ביציאה לכיוון מזרח כ- 2 ק"מ דרומית מזרחית מהמנזר..

עד כמה שניתן, אשתדל להיצמד לפרטים ונאמן למראה שהייתי עד לו..

 

 

יום שבת, תבור, 13/07/2002 העמדה כמרקחה, ליגת גלשנים עם כול הציוד שלהם פרושים על העמדה... החלק הצפוני של העמדה פנוי ומצנחים יוצאים..

אני מגיע ברכב לעמדה, פורש, מתארגן ויוצא.. תרמיקות ופעילות של אוויר בלתי יציב לחלוטין, מביאים אותי בתוך מספר דקות ל – 850 מ' ...

 

מספר מצנחים מוכרים ולא מוכרים מצטרפים אליי.. איתמר טס על פרסטה כחולה בטיסת היכרות על המצנח הזה.. שוקי וסרמן מצטרף ובתוך הטרמיקה שלושה מצנחים, שוקי, איתמר ואני מטפסים... במשך מספר רב של סיבובים אנו צמודים יחד, איתמר מוביל גבוה מעליי, אולי 50 -60 מטר לסירוגין, אני מקפיד לשמור איתו קשר עיין תמידי ומאבד לחלוטין אוריינטציה לקרקע, ולווריו..

בשלב זה אני לחלוטין מסונכרן אליו ופשוט מסתובב אחריו.. הדבר הזה מביא אותנו יחד ל- 1100 מטר, כאשר ברקע אני מספיק לראות עוד שני מצנחים מצטרפים אלינו..

את שוקי קל מאוד לזהות עם הטארגט הסגול שלו.. מצנח נוסף, לא מוכר, גם כן בצבע סגול .. מצטרף.. איתמר יוצא ודואג לעדכן אותי על כוונתו לצאת.. אני מאותת לו חזרה בסימן יד שאני יוצא איתו..

 

הגובה – 900 – 950 בערך... קשר עין עם שלשת האחרים, באופן קבוע, הסגול הלא מוכר מוביל, נכנס לאזור של תחתית ענן אפור.. עדיין לא גובה בסיס ענן.. אך די קרוב... הכול שקט ושפיר..גובה טוב ליציאה.. 3 דקות בדרך.... והקונצרט המדהים הזה מתחיל להתרחש לנגד עיניי..

 

בתחילה אני לא בדיוק מבין/מפנים מה שאני רואה... הסגול הלא מוכר.. עושה תנועה של אקורדיון... הטיפים שלו לא נושקים אחד לשני אלא, כל המצנח פשוט מתכווץ לו לאורך כאילו  משהו ענק לפת את שתי קצות המצנח בין כפות ידיים אימתניות, ומחה כף !!!  החופה מאבדת צורה לחלוטין....

הטייס, מביט לעבר החופה, ובינתיים היא חוזרת לצורה מוכרת, אך לשבריר שנייה בלבד... משיכה אלימה של צד אחד של הברקס, משאירה אותי פעור פה...תוך תהייה..למשמעות של המשיכה הזו... הדבר הזה לא נגמר, והמצנח, בנוסף למשיכה הבלתי מובנת הזו מקבל את העיוות הבלתי מוכר הזה של אקורדיון שוב... משיכה לצד שני במקסימום אלימות, ושחרור מהיר של הברקס המשוך... מכניסה את החופה תוך כדי כך שהיא מנסה להתאושש מעצמה... לטלטלה איומה..  

שפת התקפה חלקית פורצת קדימה במהירות איומה... אני מהופנט.. נאלם דום... לא מגיב... פעור פה... שוכח שלמעשה זה על באמת... ומשכנע את עצמי שאם הטייס לא מוכר.. אז זה בטח אלכס לאו בודק אב טיפוס עבור אנאטולי.. אני מסרב להאמין שזה על באמת...

 

בינתיים המצנח ממשיך באיבוד גובה מהיר בצורה מחרידה... חלק מהזמן זו נפילה חופשית לחלוטין... בטוח שזה על באמת.. אני מעיף מבט לעבר איתמר כדי לוודא שהוא עד למחזה.. ואכן זה עובר לו מול העיניים כמוני...

 

המצנח ממשיך להשתולל באלימות לכול עבר, המטוטלת כולה מקבלת עודף אינרציה בגלל המשיכות הסתמיות של הבחור על ההגה שם... משיכה אלימה של שני הברקסים, מביאה את החופה לצד האחורי של מאחורי עורף הטייס...

עזיבה של הברקסים... דווקא כאן... ואני רואה את החופה רצה קדימה, עוברת במהירות את זניט ראשו של הטייס, ממשיכה בריצה אלימה לעבר קו האופק, ונעצרת כ- 15 – 20 מעלות מתחת לקו האופק..

 

צורת החופה בשלב זה, היא של עיוות אחד גדול... אך  איך שהוא בתחתית המטוטלת.. אני בטוח בשלב זה של הדראמה, שהוא הולך ליפול לתוכה... לפתע משיכה אלימה של ברקס שמאל, איך שהוא בעזרת החיתחות עצמו, החופה מתפוצצת למעלה באלימות, כניסה לסבסוב ספיראלי מייד לאחר מיכן, צבירת מהירות, יישור של שפת ההתקפה, ויציאה לטיסה ישרה... לא לפני מספר טלטולים ימין/שמאל של כל המערכת..

 

בשלב זה, אני מעריך איבוד גובה של כ- 150 מטר... הדבר הזה שולח אותי רחוק ככול שאני יכול מאפשרות להיכנס לחיתחות שגרם לזה... ואני שוקע בסינק של הענן ונוחת בשדמות דבורה...

 

האיסוף מגיע.. יוסי שטייף בתוך המונית שלוקחת אותנו חזרה לעמדה... בכניסה לשיבלי... הבחור עולה למונית עם חיוך מאוזן לאוזן...  ראית את הכול ?! ראית...? הוא שואל...

 

הבחור לא מוכר לי, אני מבין ממנו שהוא טס על "סימבה"  והמון המון סימני שאלה שהיו לי עד לרגע זה מקבלים מענה..

בשיחה הוא מספר לי שקיבל את ההדרכה שלו בדרום אמריקה..

 

אין מה להוסיף לדבר איתו על המקרה, הוא משוכנע שהכול הייה בשליטה שלו והוא יזם את הצלילה הספיראלית לאחר מכן, כדי לאסוף מהירות...

 

כן, בוודאי... אני עונה.....

 

אין לי הרבה מה להוסיף, זה הייה מפחיד לראות את זה... זה היה מהפנט להיות מחובר לאירוע מקרוב..

 

והגובה... הייה מספיק כדי להיות בטוח שתמיד, תמיד יש ידית צהובה בצד הימני של הרתמה שמחכה שישתמשו בה במקרה זה...

 

המסקנה שלי היא אחת ויחידה..

טוס על מצנח בטוח.... הרווח הנקי בביצועים מטיסה על מצנח "חם" הוא כול כך זעום ביחס לוויתור האדיר על רמה של בטיחות בטיסה ... שזה מעורר אצלי גיחוך למראה חופות חמות בידיים לא מיומנות...

 

טיסות בטוחות לכולם... ותרמיקות לרוב...

 

שימי..

 

שלח תגובה למחבר 

 כול הזכויות שמורות © שמעון הנגבי 2002

©2002 sitvanit.com - All Rights Reserved - Site by Shimi Hangebi--Grphics design by Didi Urieli >>>